מתודולוגיה כמותית חיונית במחקר מדעי, המתמקדת בכימות וניתוח סטטיסטי. הוא משמש לביסוס קשרים סיבתיים, השוואת קבוצות ואימות תיאוריות, בין מטרות אחרות. זה בסיסי בדיסציפלינות כמו פסיכולוגיה, רפואה ומדעי החברה, ומציע תוצאות מדויקות וניתנות לשכפול.
ה מתודולוגיה כמותית זהו נדבך יסוד במחקר מדעי. עם זאת, ישנם בלבולים חוזרים לגבי הגדרתו וכיצד הוא שונה מה חקירה כמותית כְּשֶׁלְעַצמוֹ. במאמר זה, אנו הולכים להתייחס למאפיינים של מתודולוגיה כמותית, לצטט כמה הגדרות של מחברים שונים ולהשוות אותה עם מקבילה: מחקר כמותי. יתר על כן, ניגע בקצרה ב מתודולוגיה איכותית, כדי להציע פרספקטיבה רחבה יותר.
פרסומות
במאמר זה תמצאו:
הגדרת מתודולוגיה כמותית
ה מתודולוגיה כמותית מתייחס למסגרת המבנית המנחה את המחקר הכמותי. הוא מתמקד באופן שבו יש לאסוף, לנתח ולפרש נתונים כמותיים. הוא כולל כלים, טכניקות וגישות ספציפיות המתאימים לאופי הניתנים לכימות של הנתונים.
מחברים שונים סיפקו את ההגדרות שלהם על מתודולוגיה כמותית:
- לפי Creswell (2009), מתודולוגיה כמותית היא "גישה מחקרית הכוללת את איסוף נתונים ניתנים לכימות לניתוח קשרים בין משתנים באמצעות נהלים סטָטִיסטִיקָה."
- עבור Babbie (2010), "מתודולוגיה כמותית מתמקדת במדידת תופעות אמפיריות בעזרת כלים מתמטיים וסטטיסטיים."
תכונות עיקריות
- אוֹבּיֶקטִיבִיוּת: זהו אחד החוזקות והמוקדים העיקריים של המתודולוגיה הכמותית. בניגוד לגישות איכותניות, שיכולות להיות פרשניות וסובייקטיביות, מתודולוגיה כמותית היא שואפת להשיג נתונים בלתי משוחדים ואינם מושפעים מדעות אישיות או דעות קדומות של חוֹקֵר. המסקנות מבוססות על נתונים קונקרטיים וניתנים לאימות.
- מדידה וכימות: עצם המהות של מתודולוגיה זו היא הפיכת תצפיות ותופעות לנתונים הניתנים לכימות. זה מאפשר השוואה, ניתוח והכללה. נעשה שימוש בסולמות, שאלונים וכלים אחרים הניתנים לקידוד מספרי, מה שמקל על יישום ניתוח סטטיסטי.
- יכולת שחזור: מחקר המשתמש במתודולוגיה כמותית מתוכנן בצורה כזו שאם חוקר אחר היה חוזר על אותו מחקר באותם תנאים, הוא אמור לקבל תוצאות דומות. מאפיין זה מאפשר לנו לאמת ולאשש ממצאים בהקשרים ואוכלוסיות שונות.
- בקרה ומניפולציה: במחקר כמותי ניסיוני, חיוני לשלוט או לעשות מניפולציה על משתנה אחד או יותר כדי לראות את השפעתם על משתנים אחרים. זה מאפשר ביסוס קשרים סיבתיים ולא רק קורלציה.
- הַכלָלָה: מכיוון שמתודולוגיה כמותית משתמשת בדרך כלל במדגמים מייצגים, ניתן להכליל את התוצאות המתקבלות לרוב לאוכלוסייה רחבה יותר. עם זאת, חיוני שהדגימה תיעשה בצורה נכונה כדי להבטיח את תקפותן של הכללות אלו.
- מבנה רשמי וקפדני: מחקר כמותי עוקב אחר מבנה פורמלי הכולל הגדרה ברורה של השערות, בחירת מדגם, איסוף נתונים וניתוח סטטיסטי. מבנה קפדני זה מבטיח שהלימוד יהיה קוהרנטי והגיוני.
- שימוש במכשירים סטנדרטיים: מתודולוגיה זו משתמשת לעתים קרובות במכשירים שעברו תיקוף וסטנדרטיים, המבטיחים עקביות באיסוף הנתונים ומאפשרים השוואה בין מחקרים שונים.
- ניתוח סטטיסטי: הנתונים המכומתים מנותחים באמצעות טכניקות סטטיסטיות, שיכולות להשתנות מהנתונים הסטטיסטיים מבחנים תיאוריים בסיסיים (כגון אמצעים וסטיות תקן) למבחנים מורכבים יותר, בהתאם לאופי של המחקר.
מאפיינים אלה משקפים את החוסן והדיוק של מתודולוגיה כמותית. על ידי הבנה ויישום נכון של עקרונות אלו, החוקרים יכולים לקבל תובנות ברורות ואובייקטיביות לגבי התופעה הנחקרת.
הבדלים בין מתודולוגיה כמותית למחקר כמותי
בעוד ששני הרעיונות הללו קשורים באופן מהותי, הם אינם ניתנים להחלפה:
- מתודולוגיה כמותית: כפי שציינו קודם, המסגרת היא שמנחה את המחקר הכמותי. קבע את הכלים והטכניקות לשימוש, כיצד הנתונים ייאספו וינותחו וכיצד יתפרשו התוצאות.
- חקירה כמותית: היא מתייחסת לגישה הכללית שבה אנו מבקשים למדוד תופעות ולבסס קשרים כמותיים בין משתנים.
מתודולוגיה איכותית: אזכור קצר
בניגוד למקבילו הכמותי, מתודולוגיה איכותית מתמקד בחקר תופעות לעומק, בחיפוש אחר משמעויות, פרשנויות וחוויות אנושיות. הוא אינו מתמקד בכימות, אלא בפרשנות ובתיאור.
לסיכום, חיוני להבין את ההבדל בין מתודולוגיה וגישה מחקרית לביצוע מחקרים מדויקים וקוהרנטיים בעולם האקדמי והמדעי. ה מתודולוגיה כמותית זהו כלי חיוני המנחה כיצד חוקרים ניגשים ומנתחים נתונים ניתנים לכימות.
כאשר משתמשים במתודולוגיה כמותית
ה מתודולוגיה כמותית הוא משמש במגוון הקשרים ודיסציפלינות כאשר חוקרים מחפשים תשובות ספציפיות שניתן לכמת ולנתח באופן סטטיסטי. להלן כמה מהמצבים והיעדים שעבורם נעשה שימוש במתודולוגיה זו:
- קבע קשרים סיבתיים: כאשר מבקשים לקבוע האם שינוי במשתנה (משתנה בלתי תלוי) גורם להשפעה על משתנה אחר (משתנה תלוי), מחקר ניסיוני כמותי הוא הכי הרבה מתאים. לדוגמה, כדי לחקור אם התערבות חינוכית ספציפית משפרת את תוצאות התלמידים.
- הכללה לאוכלוסיות רחבות יותר: כאשר רוצים להסיק מסקנות לגבי אוכלוסייה שלמה על סמך מדגם שלה, משתמשים במתודולוגיה כמותית. לדוגמה, סקר שמופעל על מדגם מייצג של עיר כדי לחזות את דעת כלל האוכלוסייה של אותה עיר.
- השוואה בין קבוצות: אם המטרה היא להשוות הבדלים בין קבוצות שונות (למשל, גברים מול. נשים, קבוצות גיל שונות, טיפולים רפואיים שונים), מתודולוגיה כמותית מציעה כלים לבצע השוואות אלו באופן אובייקטיבי וסטטיסטי.
- זיהוי של דפוסים ומגמות: בתחומים כמו סוציולוגיה או כלכלה, כאשר המטרה היא לזהות מגמות או דפוסים במערכי נתונים גדולים.
- אימות תיאוריות: כאשר יש לך תיאוריה או השערה ספציפית ואתה רוצה לאמת אותה באמצעות נתונים אמפיריים.
- מחקרי שכיחות: כמחקר המבקש לקבוע את השכיחות של תופעה או מצב באוכלוסייה ספציפית, כמו שכיחות מחלה באזור גיאוגרפי.
- מחקרי אורך: כאשר רוצים להתבונן ולמדוד כיצד משתנים או היחסים ביניהם משתנים לאורך זמן.
- לימודים בתחומים ספציפיים: דיסציפלינות רבות, כגון פסיכולוגיה, רפואה, כלכלה, חינוך ועוד חברתי ועוד טבעי, לעתים קרובות פונים למתודולוגיה כמותית כדי לבצע מחקר אמפירי בהם שדות.
- כאשר נדרשים דיוק ושכפול: במצבים בהם חיוני שהתוצאות יהיו מדויקות ושחוקרים אחרים יוכלו לשחזר את המחקר כדי לאמת או להפריך את הממצאים.
- קבלת החלטות מבוססות נתונים: בעולם העסקים או במדיניות ציבורית, שם החלטות חייבות להתבסס על נתונים קונקרטיים וניתנים לאימות.
לסיכום, ה מתודולוגיה כמותית משמש כאשר מוקד המחקר הוא לכמת את הנתונים וליישם צורה כלשהי של ניתוח סטטיסטי, מתן מסגרת מובנית לטיפול בשאלות ספציפיות במגוון רחב של תחומים ו הקשרים.
