בחיי היומיום שלנו, אנו מקבלים כל הזמן החלטות, החל מבחירה מה לאכול לארוחת בוקר ועד להגדרת אסטרטגיות בחברות גדולות; אבל, ¿האם אי פעם עצרתם לחשוב איך אתם מקבלים את ההחלטות האלה?
פרסומות
ישנם דגמים שונים של קבלת החלטות שעוזרים לנו להבין ולשפר את התהליך הזה, כל דגם מציע פרספקטיבה ייחודית לנתח ולטפל במצבים, תוך התחשבות בגורמים שונים.
הבנת המודלים הללו חיונית לא רק למנהיגים ולאנשי מקצוע, אלא לכל מי שמבקש לקבל החלטות מושכלות ויעילות בחייו.
בואו להכיר 11 סוגים של מודלים לקבלת החלטות, וכיצד הם משפיעים בעת ההחלטה.
במאמר זה תמצאו:
מהם מודלים של קבלת החלטות?
ה מודלים לקבלת החלטות הם מסגרת מושגית או סדרה של שלבים המספקים א מבנה שיטתי לגישה ופתרון בעיות או קבלת החלטות.
אלה מיועדים עבור לעזור לאנשים לחשוב בצורה ברורה ומובנית יותר לגבי ההחלטות שעליהם לקבל, מה שמאפשר להם לשקול את כל האפשרויות וההשלכות האפשריות שלהן.
אנריקה יאקוז (2007), קובע כי "כמו תיאוריות טובות, מודלים טוביםהם מסבירים, חוזים ומשמחים". מודל מסביר מדוע וכיצד מתקבלת החלטה, מנבא באופן גס את תוצאות ההחלטה, ובסופו של דבר משמח את מי שמכיר אותה ומשתמש בה. מודל ההחלטות, בנוסף, מהווים מפה להנחיית עבודה אישית וקבוצתית; (עמ' 5).
בעיקרון, מודלים אלו מייצגים גישות שונות, ובהתאם למצב ולהקשר, אנשים וארגונים עשויים להשתמש בשילוב של מספר מודלים.
11 סוגי מודלים של קבלת החלטות
ישנם מודלים שונים של קבלת החלטות שפותחו עם הזמן לעזור לאנשים וארגונים לקבל החלטות יעילות יותר, חלק מהמודלים הללו הם:
1. מודל רציונלי
הוא מודל רציונלי קבלת החלטות מבוססת על א תהליך לוגי ו מובנה, מתחיל מהעיקרון שלמקבל ההחלטות יש את כל המידע הדרוש ומחפש את הפתרון הטוב ביותר, מתחיל בזיהוי הבעיה, איסוף נתונים, יצירת חלופות, הערכת אפשרויות אלו ולבסוף בחירת האופטימלית ביותר.
למרות שמודל זה מייצג את ההחלטה האידיאלית, בפועל, גורמים כמו מגבלות זמן ומידע יכולים להקשות על היישום הקפדני שלו; עם זאת, הוא מספק בסיס איתן ושיטתי לטיפול בהחלטות מורכבות.
2. מודל רציונליות מוגבלת
הוא מודל רציונליות מוגבלת, שהוצע על ידי הרברט סיימון, טוען שקבלת החלטות מוגבלת לפעמים על ידי מידע זמין, יכולת קוגניטיבית וזמן זמין; כלומר, אנשים לא תמיד יכולים לשקול ולהעריך את כל האלטרנטיבות האפשריות כדי להגיע להחלטה מיטבית, עקב מגבלות אלו.
לכן, קיצורי דרך מנטאליים משמשים לפישוט תהליך ההחלטה, למרות שזה יכול להוביל להחלטות מהירות, הוא גם חשוף להטיות וטעויות. מודל זה מציע פרספקטיבה מציאותית ואנושית יותר על האופן שבו אנו באמת מקבלים החלטות בתרחישים מורכבים.
3. דגם אינטואיטיבי
הוא מודל אינטואיטיבי קבלת החלטות מדגיש את תפקיד האינטואיציה, התנסויות קודמות ותפיסות סובייקטיביות, במקום להסתמך על ניתוח מפורט, החלטות מבוססות על השערות או רגשות.
גישה זו שימושית במיוחד במצבים של אי ודאות גבוהה או כאשר המידע אינו ברור; למרות שהיא עשויה להיראות כפחות מובנית, אינטואיציה היא תוצר של חוויות מצטברות ודפוסים המוכרים באופן לא מודע. עם זאת, מודל זה יכול להיות גם פגיע להטיות אישיות ולטעויות קוגניטיביות, ולכן השימוש בו חייב להיות מאוזן עם גישות אנליטיות יותר.
4. מודל אינקרמנטלי
הוא מודל אינקרמנטלי קבלת החלטות טוען שהחלטות מתקבלות בצעדים קטנים רצופיםבמקום באמצעות קפיצות או טרנספורמציות גדולות, בניגוד לחיפוש אחר פתרונות מיטביים, מודל זה מתמקד בהתאמות צנועות למדיניות או לפעולות קיימות.
זה רלוונטי במיוחד בהקשרים פוליטיים או ביורוקרטיים שבהם קשה ליישם שינויים קיצוניים. בעיקרו של דבר, הגישה המצטברת מקבלת שבמצבים רבים יותר סביר ופרגמטי לבצע שיפורים מצטברים, בהתחשב במורכבות ואי הוודאות של סביבות החלטה מסוימות.
5. דגם אזור קבלה
הוא מודל "אזור קבלה" מתמקד במגוון מוגדר מראש של פתרונות הנחשבים למקובלים על מקבל ההחלטות או על קבוצת ההחלטות.; במקום לחפש את האפשרות האופטימלית, מעריכים האם החלטה נופלת באזור שנקבע מראש זה; אם כן, זה מתקבל; אם לא, זה נדחה.
גישה זו מכירה בכך שבהקשרים רבים, במיוחד ארגוניים, לא כל ההחלטות צריכות להיות אופטימליות, אלא פשוט מקובלות כדי להתקדם. המפתח הוא להגדיר בעבר מה "מקובל", ולאפשר תהליך קבלת החלטות זריז ופרגמטי יותר.
6. מודל ניתוח פרוספקטיבי
הוא מודל ניתוח פרוספקטיבי, נגזר מתורת הפרספקטיבה של כהנמן וטברסקי, בוחן כיצד אנשים מעריכים רווחים והפסדים פוטנציאליים בעת קבלת החלטות; שכן, אנשים לא תמיד פועלים בצורה רציונלית; תפיסת הסיכון שלהם משתנה בהתאם לשאלה אם הם עומדים בפני רווח או הפסד פוטנציאליים.
מודל זה מצביע על כך שאנו סולדים יותר מהפסדים מאשר נמשכים לרווחים מקבילים. בנוסף, החלטות מושפעות מאופן הצגת האפשרויות, מה שעלול להוביל להעדפות לא עקביות ולעיתים לא רציונליות.
7. מודל ניתוח רטרוספקטיבי
הוא מודל ניתוח רטרוספקטיבי קבלת החלטות מתמקד בהערכת החלטות עבר כדי ליידע את אלה הנוכחיות. במקום לצפות השלכות עתידיות, אנו מסתכלים אחורה כדי להבין את הסיבות וההשלכות של החלטות קודמות.
השתקפות הבאה מאפשרת לנו לזהות לקחים שנלמדו ודפוסים של הצלחה או כישלון. למרות שהוא בעל ערך להבנת ההשפעה של פעולות קודמות, מודל זה יכול להיות רגיש להטיית אישור, שבה מחפשים נתונים כדי להצדיק את ההחלטה שהתקבלה. חיוני לאזן בין רטרוספקטיבה זו לבין גישות פרוספקטיביות לקבלת החלטות הוליסטיות יותר.
8. דגם פח אשפה
הוא דגם "פח אשפה". קבלת החלטות, שהוצעו על ידי כהן, מרץ ואולסן, מתאר קבלת החלטות בארגונים כתהליך כאוטי ומעורפל, במקום תהליך ליניארי והגיוני, החלטות, בעיות, פתרונות ומשתתפים מקיימים אינטראקציה אקראית; ב"סיר" זה, אלמנטים שונים מעורבבים ולעיתים חופפים לייצור החלטות.
זה ישים במיוחד בארגונים עם יעדים לא ברורים או במצבי סיכון גבוה. אי ודאות, שכן היא לוכדת את האופי הבלתי מובנה והאופורטוניסטי של החלטות רבות אִרְגוּנִי.
9. מודל פוליטי
הוא מודל פוליטי קבלת החלטות תופס את ההחלטה כתוצאה מהשפעות, כוח ומשא ומתן בין שחקנים או קבוצות שונות; במקום תהליך רציונלי או שיטתי בלבד, החלטות נוצרות באמצעות אינטראקציה של אינטרסים ואג'נדות שונות. קואליציות, השפעה ומשא ומתן ממלאים תפקיד מרכזי.
זה רלוונטי במיוחד בסביבות שבהן מספר בעלי עניין עם יעדים ומשאבי כוח שונים מודל זה מדגיש כי בארגונים וממשלות רבים, קבלת החלטות היא מטבעה פוליטית קונפליקטיבים.
10. מודל המבוסס על היוריסטיקה
הוא מודל מבוסס היוריסטיות זה מתייחס ל שימוש בקיצורי דרך מחשבתיים או כללים פשוטים כדי לקבל החלטות במהירות בסביבות מורכבות, שמקורו במחקרים של כהנמן וטברסקי, מציע כי, מול עומס מידע ומגבלות קוגניטיביות, אנשים נוטים לעתים קרובות להיוריסטיקה.
למרות שאלו מקלים על החלטות מהירות, הם יכולים גם להציג הטיות וטעויות שיטתיות. לדוגמה, "היוריסטיקת הזמינות" מניעה החלטות המבוססות על מידע שנזכר לאחרונה, בעוד ש"היוריסטיקת הייצוגיות" מתמקדת בדמיון לכאורה; היוריסטיות אלו ממחישות כיצד המוח שלנו מפשט מורכבויות, לפעמים על חשבון הדיוק.
11. מודל תהליך יצירתי
הוא מודל תהליך יצירתי בקבלת החלטות מדגיש את החשיבות של חדשנות ויצירת רעיונות חדשניים, שלא כמו מודלים ליניאריים יותר, זה מתמקד בשלבים כמו הכנה, דגירה, הארה ואימות.
התהליך מתחיל בהצטברות מידע, ולאחר מכן תקופה של הרהור תת-מודע, לאחר מכן צץ גילוי או רעיון חדשני, אשר לבסוף מוערך ומשכלל. הגישה הזו מכיר בכך שפתרונות אופטימליים דורשים לפעמים חשיבה "מחוץ לקופסה" ומעריך אינטואיציה והשראה בקבלת החלטות.
הפניות ביבליוגרפיות:
אנריקה יאקוז. סקירה כללית של מודלים של החלטות. אוניברסיטת CEMA. Av. Córdoba 374, C1054AAP בואנוס איירס, ארגנטינה, ISSN 1668-4575 (הדפס), ISSN 1668-4583 (מקוון) עורך: Jorge M. שטרב; עוזרת עריכה: ולריה דאודינג [מוגן באימייל].
