ל פדריקו ואקפלור ברקט. 16 במרץ 2018
אלימות, בין אם היא טבעית או אנושית, ניצחה לצמיתות את חיי כדור הארץ. מעולם, בכל קיומנו כמין, לא הצלחנו לעקוף אותו או לשלוט בו. יתרה מכך: אנו ילדיה וכילדים טובים אנו מתרגלים זאת ומשתמשים בה כשאנו מאמינים שזה הכרחי. מאת PsicologíaOnline, אנו מאמינים שיש צורך לפתח מאמר בנושא אלימות חברתית בהיסטוריה.
עם זאת, הכרה בפיליות אינה מרמזת על קבלת אותה בעדינות וללא כל נקיפות מצפון. במיוחד כאשר זה יכול לגרום להתאבדות של המין, כאיום להתרחש בתקופתנו.
עם זאת, ולמרות זאת מציאות מוחלטת, האדם תמיד חשב על שלום ויצר תרבות להתעמת עם כוחות הטבע האלימים כמו גם עם האלימות שלו. הוא עבד ועובד קשה בשביל לקבל שלווה ומנוחה המאפשר לך ליהנות מהחיים באופן מלא. במציאות בה הוא נע, עם זאת, הוא נאלץ לדו-שיח עם כוחות אלימים וכוחות מתחו את רצונכם והחלטתכם מכריחים אתכם להגיב באלימות קיצונית לאתגרים שהם לכל החיים. למרות זאת, הוא תמיד רצה עולם שליו.
עד כה קיצונית הייתה האובססיה הזו שבתקופות האלימות והעוינות ביותר בתולדותיו שהוא חי, הוא לא היסס לדמיין גן עדנים ארציים שבהם לא הייתה אלימות. אזורים בהם כוחות הטבע אינם חוששים מכוחם ומרהיבם; גברים ועמים שלא תקפו זה את זה בפראות מדהימה; מחלות וטרגדיות פרטניות שהביאו אותו והכניסו אותו לכאב אינסופי. מכאן נובע הצורך שלו להימלט ממציאות כה איומה ובלתי ניתנת להיחלשות, וליצור ממלכות נהדרות של שלום ו אושר, או להאמין בקיומם של זמנים עבר יפהפיים, שלווים ומאושרים ללא פגם של כְּאֵב. וכך הוא דמיין את תור הזהב, שמעולם לא הצליח - עד היום - לגלם אותו במציאות מוחשית.
עוד אותו בעל חיים-אדם עקשן, קשוח ולא מאולף - שרד בנסיבות עוינות; עוד יותר: היא התרחבה בכוח שאי אפשר להכחיש בכל הארץ המאוכלסת, ובכן היו לה היסודות הנכונים פריסתה והצגת פלסטיות גנטית ייחודית כבשה במהירות את כל האזורים הגיאוגרפיים מַפתִיעַ.
בדרכו, האלימות של אמצעי התקשורת השונים בוודאי תקפה אותו באכזריות ולמרות שלא מעטים נפלו, צעדתו לא נעצרה עד שכיסה את כדור הארץ הבתולי.
באפוס הקדום הזה שבוצע על ידי המין האנושי, יש את ההפגנה המוחשית שהוא הכיר לכפות את עצמו על אלימות אובייקטיבית, על אלימות העולם שהקיף אותו ולעתים קרובות עיוור אותו לכל החיים. אבל האיש עצמו - כבן לאלימות טבעית - הזהיר מוקדם מאוד שהוא מכיל בתוכו גופו עצמו כוח בלתי-פוסק שהפך אותו לאלים ואיפשר לו להיות הרסני מזיק.
המודעות הצלולה שהייתה לאדם תמיד בנוגע לטמאותו הקרובה באלימות, גרמה לו להתבונן בה לעיתים מוזרות, פחד מפעמים אחרות ואפילו מסקרנות בלתי מוסברת ועניין בכוח שמקנן בטבעו וב עוֹלָם.
למעשה, הוא מעולם לא הפסיק להתבונן בה, גם כשלא מצא תשובה מספקת; כדי להעלות את זה הוא המציא אין-ספור אלוהויות, המייצג אותן בדרכים השונות והגחמניות ביותר. כל הדתות מעידות על כך; כל האמונות והחזונות האנושיים הלבישו אותה בפנים הכי גחמניות, אם כי קשורות תמיד ל חוויות של כל קבוצה, הן ביחס לתצפיות שלהן על הסביבה הסובבת והן על חייהן בְּתוֹך. משימת תיאור החזונות שאלימות עוררה ברגשות הגברים תהיה אינסופית.
מסיבה זו, מאז שחר החיים התרבותיים, גברים לא רק הסתפקו בתיאורם במספר רב של אנדרטאות הן ספרותיות והן אדריכליות ופסלים, אך להטיל עליהן מחקר ותצפית יותר ויותר עָמוֹק. חוויה אנושית, כשהייתה במצב לבצע בירור זה, היא כבר הייתה מלאת ידע; יתר על כן, קשה לו מאוד להקיף את זה במציאות ובממד שלה ועוד הרבה יותר לחפש פיתרון כלשהו שישלוט בה באופן מוחלט.
בְּכָל זֹאת, בני אדם אינם כה חסרי אונים וחסרי אונים מול תופעה שיש שם, בחזיתם ומולם. יש הרבה עובדות, בהן כל הפרשנויות והחקירות האישיות ו חברתי, מסכימים על האפשרות להכפיף אותם למחקר אובייקטיבי, הניתן לניתוח עמוק ואמיתי; עובדות עם מאפיינים ניתנים לזיהוי ועם ביטויים גלויים.
אולם אין זה אומר שחקירות כאלה, לא משנה עד כמה "אנו אובייקטיביים" אנו מנסים להכיר בהן, אינן שומרות על מנה טובה של טבע, ואנחנו יכולים לומר- סובייקטיביות בלתי נמנעת; אך גם בפרספקטיבה המחויבת שלהם הם לא יפסיקו - בכל המקרים - להיות תרומה להבהרת טבעה של תופעת טבע המדאיגה - ובגדול - את המין האנושי.
כתוצאה מכך, חקר האלימות בימינו הופך ללא יעיל; פחות טבעי שמדאיג - והרבה - למין האנושי.
כתוצאה מכך, מחקר האלימות בימינו הופך להיות חיוני, ולכן אימוץ מתודולוגיה נאותה מוטל בהכרח:
- כאשר ניגשים למחקר, ראשית יש צורך להפנות את הבדיקה לכיוון מושג מאוד של "אלימות" והיקף הפעולה בו הוא מיושם. קבע, כמה שיותר מדויק, לאיזו אלימות אנו מתייחסים - אלימות "אובייקטיבית" (חוץ אנושית) אלימות אנושית או אם ברצוננו לברר על יסודות האלימות האולטימטיביים כמציאות מֵטָפִיסִיקָה. לא משנה מה תהיה גישתנו, איננו יכולים לחמוק מהמצב היחסי של תרומתנו, אם כי הוא בעל ערך לא פחות מאותם קונסטרוקציות אינטלקטואליות כביכול אחרות.
- ניתוח המושג "אלימות" חייב להיות קפדני, שניחן במספר המשתנים הגדול ביותר שיכול בסופו של דבר להתכנס כדי להבהיר את משמעותו. במובן זה, כפי שהצהיר מיכוד (1989: 20/22). עלינו להזהיר כי "הווריאציות, התנודות ולבסוף, חוסר ההגדרה של אלימות מהוות באופן חיובי את מציאותה."
- השונות הזו של המעשה האלים בתוך העולם החברתי, למרות שהם עשויים לשלב אלמנטים שמעיבים ומנתחים את הניתוח, הם לא אמורים לעכב את הניתוח קביעת הקואורדינטות הבסיסיות של זמן ומקום שבתוכם כל מצב של אַלִימוּת.
- במסגרת קביעות זמניות-מרחביות אלה, על החקירה להיות קפדנית הן לעומק והן להיקף. מעשה אלימות הוא בעצם עובדה חברתית שיש לה לא רק הווה, אלא גם עבר, קדמה, היסטוריה... הכרת "פילום" זה, המועשר במספר הרב ביותר של היבטים משולבים, מהווה ידע רב ערך להערכה נכונה של המעשה האלים עצמו. אותו דבר קורה עם הארכתו. אזור ההשפעה של השפעותיו יאפשר לחוקר להשחיל את הקישורים החברתיים העדינים שעובדת אלים קבע, לא רק עם עובדות אחרות אלא גם עם היבטים אחרים - אולי לא אלימים - של החיים חֶברָתִי.
- כתוצאה מכך, כאשר חוקרים את האלימות החברתית של תקופה היסטורית ספציפית או אזור טריטוריאלי שנבחר, הניתוח חייב להיות מקיף, רצוי לכסות היבטים חברתיים אובייקטיביים (למשל כלכליים, פוליטיים, חברתיים וכו ') כגון גם המניעים האישיים שהשתתפו בתצורת פעולת האלימות של התייחסות. במקרה של האחרונים, ציין בדיוק רב ביותר את האינטרסים העומדים על הפרק שממריצים אותם, כמו גם את התפיסות התרבותיות (אידיאולוגיות וכו ') המניעות אותם.
- אין זה נדיר בכמה ניתוחים, במיוחד בעלי אופי רטרוספקטיבי, כי מעשי אלימות היו למד בצורה מגבילה, כלומר מבלי לקחת בחשבון את ההקשר או את הרקע ההיסטורי שלהם. אולם יש לשנות הליך זה ולהחליפו בחקירה לגבים. אולם יש לשנות הליך זה ולהחליפו בתשאול רחב ומגוון ככל האפשר. אפשרי, תוך ציון המקורות והנסיבות החברתיות באופן מלא ככל האפשר. אפשרי. לא רק עדים בני זמננו צריכים להידרש לשמוע את גרסאותיהם, אלא גם את כל תחומי העזר של הניתוח ההיסטורי.
ה נאומים על אלימות הם תמיד מתרחשים בכל תרבות ובתקופות היסטוריות שונות, הפרוסים מנקודות מבט שונות ומגוונות כגון מעמד, קריטריונים סוציוצנטריים, אינדיבידואליסטים וכו '. או מסגרות התייחסות אחרות של עימות מבוא, בין או חוץ-חברתי.
כל תרבויות העולם, במפורש או במחדל, נוטות להרחיב שיחים על אלימות חברתית, במיוחד אם תרבויות אלה משקפות באמת את המציאות החיצונית והפנימית שלהן בתחום שבו הן נמצאות לְהַפְגִין.
שיחים על אלימות חברתית או פרטנית יכולים לזהות כל היבט של ביטוי, בין אם הם נכתבו או מועברים בעל פה. חברות יישמעו בעל פה. חברות עניות מתעדות גם בתרבויותיהן, שיחות הקשורות לאלימות הן ברמה האישית והן ברמה החברתית. על אחת כמה וכמה אם אנו מתייחסים למסורות תרבותיות כתובות. במובן זה ראוי להזכיר את מושגי הקריטריון של ג '. גוטמן (1991: 20-21):
"שיחי אלימות במובן הרחב, הם כולם טקסטים דתיים, כמו התנ"ך, הקוראן, האיליאדה, הפופול ווה וכו '. ומונומנטים ספרותיים רבים אחרים. אין צורך שנאומים כאלה לא יסיתו ישירות לאלימות: די בכך שהם יחלקו בני אדם בין הנחרצים לנבחרים או יממשו קריטריונים לאפליה שלהם. גם בימי קדם וגם עכשוויים שיחים אלה כמעט מהווים את רוב הנצרכים בחברותינו. מדעי החברה, למשל, רושמים אלפי נאומים שקובעים הנחיות מפלה ובלעדית. "
עם זאת, כאשר אנו מתמודדים עם תופעות שאנו מניחים כי הם אלימים, איננו יכולים להימנע מאי נוחות מסוימת שמעוררת ה פוליסמיה מושגית מה שמגדיל אותנו מאוד מהמושג שמקשה עלינו מאוד להגביל מגוון כזה של תופעות להגדרה.
כמובן שזה א נקיטת עמדה מוחלטת; אם נהפוך הוא, ניגש למושג ולמציאות הנצפית בקריטריון רלטיביסטי, נוכל בהחלט לאשר שאין תופעות של אלימות אלא אירועים שמייחסים להם "אלימות" וכי הקצאת קריטריונים כאלה לא תמיד מנוסחת או מוגדרת בְּבִירוּר.
הדבר נובע, כפי שקל לראות, לסוגי האלימות השונים ולתרחישים השונים שבהם היא יכולה לבוא לידי ביטוי, בין אם זה טבע, קבוצות חברתיות או הגדרות אישיות. הוסף עדיין את קואורדינטות המרחב והזמן המעניקות את הדינמיות והצפיפות הדרושים להשגת תצורה של מציאות חברתית ייחודית.
הקושי במשימה, אם כן, ניכר ובאופן כלשהו, די מקרי, מה מקרב אותנו לתחום שיפוטי הערך.
מאמר זה אינפורמטיבי בלבד, בפסיכולוגיה און ליין אין בכוחנו לבצע אבחנה או להמליץ על טיפול. אנו מזמינים אותך ללכת לפסיכולוג כדי לטפל במקרה הספציפי שלך.
